לפני מספר שנים הייתי נוכח בכנס שערך אחד מהארגונים העוסקים בחינוך.
אל הכנס הוזמנו מלמדים ור"מים מרחבי הארץ.

אחד מהדרשנים דיבר ארוכות על דברי המשנה באבות ש"יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך",
והביא ע"ז את פרוש רבי עובדיה מברטנורא ע"פ מה שנאמר במדרש תנחומא,
" 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' מכאן שהיה עושה משה את תלמידו יהושע כמותו.
ללמדך דרך ארץ שלא אמר לו 'בחר לי' אלא 'בחר לנו',אע"פ שתלמידו היה,עשהו כמותו.

אחד מהאנשים,שישב לפני,ששמע את הדברים
הפנה את מבטו לחברו שכנראה עובד איתו באותו מקום וסינן בשקט
" נו..נו…,אם היו לי תלמידים כמו יהושע,לא הייתי צריך להגיע לכינוס…,נראה אותו מצליח לחבב את….( את השם לא הצלחתי לשמו).

השבוע כשהתחלתי לעבור על הפרשה נתקלתי בקושיא,ואותו אחד שהקשה על הדרשן,תרץ לי אותה.

פרשת השבוע פותחת בפסוק "ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד לאמר".

רש"י במקום מבאר שהמילה "ויקרא" שבה פותח הפסוק בתיאור תחילת הדיבור עם משה היא לשון חיבה,
בשונה מהמילה "ויקר" שמופיעה כאשר הקב"ה מדבר אל בלעם ,"ויקר אלוקים אל בלעם".

האות "א" שמופיעה בסוף המילה מגלה לנו שהדיבור אל משה היה בחיבה.

אם נתבונן בצורת הכתיבה של האות "א"
במילה "ויקרא" ,נראה מיד שהיא נכתבה ב"א" זעירא- " א" קטנה.
האות "א" הוקטנה במידותיה משאר חברותיה לאותה מילה.
והשאלה היא כמובן מדוע ??
מדוע כאשר האות "א" באה ומספרת לנו על החביבות של משה רבינו בפני הקב"ה,דוקא אז להקטין אותה ??
דוקא כאשר הקב"ה רוצה להבליט ע"י אותה אות את החביבות של משה רבינו,שם המקום להקטין את אותה אות ??
לא כדאי להדגיש את אותה חביבות ??
אולי כדאי אפילו להגדיל את האות "א" ??

נאמר במדרש "מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים ( חומש ויקרא) …אמר הקב"ה יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"

יתכן..,כך חשבתי,שהתורה נותנת כאן מענה לאותו אחד…
הפסוק הראשון בחומש ויקרא בא גם כדי להורות למלמדים כיצד ללמד..,הרי מכאן מתחילים התינוקות.

אם האות "א" תבלוט בגודלה או אפילו תהיה שווה בגודלה לחברותיה,
יתכן ויסתובב מישהו אל רעהו ויסנן באוזניו שלמצוא חביבות אצל משה כשמוסרים לו את ההלכות,זה מובן,זו לא חוכמה…
אבל..תלמיד אחר..,זה לפעמים בלתי אפשרי.

לכן הקטינה התורה את האות "א" כדי ללמדנו שלא צריך שיהיה התלמיד כמשה רבינו בשביל לחבבו.
אפשרי וחייבים למצוא אצל כל אחד משהו,אפילו זעיר וקטן,כדי לחבבו.

הא…עוד משהו קטן.
כשאמרתי את הדברים לידיד קרוב,הוא ניגש לארון הספרים וציטט לי מתוך ליקוטי מוהר"ן,
"אפילו כשישראל חוטאין מאוד ח"ו,אע"פ יראה למצוא בהם זכות,אפילו אחת מיני אלף שזהו בחינת אל"ף זעירא שבויקרא.."

נו…אז תגידו,אם כך,מה לדעתכם היה עונה רבי נחמן מברסלב לאותו אחד ??

שבת שלום

===

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]